מאמרים

  • אומנות לחימה מסע של חיים

  • בגדול , אומן לחימה אמיתי לוקח על עצמו מסע של חיים.

    אין די בהתמדה שלו ובהקרבות שלו לאורך כל הדרך , מכשולים מהקטנים ועד הגדולים הם הזדמנויות עבורו .

    בעת שעבור אחרים מכשול הוא לפעמים עצירה מוחלטת.

    מהו אם כך מאסטר ? .

    כל אדם שהגיע למעמד בו הטכניקה הייחודית שלו הופכת לרמת שליטה גבוהה אשר בה הוא בקיא עד לרמת דיוק .

    החל מהחלק העיוני, מתודי, ועד לשלב המעשי טכני.

    למעשה כל אחד מבינכם הקוראים הוא מאסטר בתחום עיניין אישי שלו.

    ההבדל או האלמנט הנוסף והמכריע מכל, הוא עד כמה כל אחד מכם מקדיש תשומת לב להתמקצעות ולמיומנות האישית שלו בתחום הזה.

    "עד כמה" אינו מתייחס רק למונחי זמן, אלא לאנרגיה ומחשבה.

    בעוד שמאסטר אמיתי משחיז כל יום את טלפיו ולומד להכיר היטב את חולשתיו כמו את יתרונותיו .

    האדם הפשוט , עסוק בלהשחיז את טלפיהם של הסובבים אותו.

    מאסטר אמיתי הוא אחד כזה שאיש לא יזהה אותו בסביבת אנשים, הוא אינו זקוק לפרסום, אהדה, חמלה, או הכרה כזאת או אחרת.

    הוא מאסטר משום שלמד להיות ולא להיות ועשה זאת בשקט ובשלווה המגדירים אותו .

    לצערי בתערובת אינסופית של הישרדות כלכלית ורצון אמיתי להנציח אומנות , המאבק של אומני הלחימה הפך להתרכזות יתרה בחומר הרבה יותר מאשר ברוח.

    מאחר והתחרות בין שיטות הלחימה היא כה גדולה, כל פלח בארץ הוא שווי שוק , וכל תלמיד ותלמידה הם פוטנציאל לרווח כספי נזיל.

    ובקבוצה רווחית כמו בכל קבוצה ריווחית , או שאתה חלק מהעדר או שמשאירים אותך ערום בלי צמר.

    אבל פה בדיוק טמונה גם התשובה לאותו אדם שמסולק מהררכיה כזו או אחרת .

    לא משנה באיזה תפקיד היית, לא משנה עד לאן הגעת, הרווחת, הוא התפרסמת .

    איש לא יוכל לעולם לפגוע בשווי האמיתי שלך, ערכך כלוחם אינו יסולא בפז, וכברת הדרך שעברת בה אכזבות באותה מידה של הצלחות, היא הדרך הייחודית שלך

    ואיש לעולם לא יוכל לקחת את ההתוויה האישית שיצקת בכל צעד ושעל בדרך.

    אם תארים או בלי תארים,  מורה אמיתי הוא אדם שהלך בדרך לפניי כל תלמידיו - זוהי הגדרתו של מורה ושל מאסטר אמיתי.

     

    באנלוגיה קצרה.

    כשאני מסתכל על כל מה שהספקתי לעשות משנת 1996 - שנה בה סיימתי את לימודי במכון וינג'ייט וקיבלתי תעודת מדריך- ועד לימים אלו

    אני מבין עד כמה רצונו המחושל של אדם הופך אותו ברבות הימים למאסטר.

    ראיתי וחוותי במרוצת השנים מלחמות של אגו, קנאה , כעס ורגשי נקמה.

    ראיתי כיצד תלמידים בעלי פוטנציאל  נחלשים וקורסים תחת הלחץ החברתי משפחתי

    ראיתי כיצד בעלי תפקידים ומעמד , מתגלים כחסרי אונים  נוכח בירוקרטיה ופוליטיקה וכשם שהופיעו בקול תרועה וחזון , נעלמו בקול ענות חרישי.

    ובעיקר ראיתי עד כמה צפויה התנהגותם של הסובבים אותי ולמדתי לצפות לאכזבות כשם שלא הופתעתי מהצלחות.

     

    כמורה , לכל תלמידי הענקתי תמיד את אפשרות הבחירה באם להמשיך את אימוני איתי ובאם למצוא ולהמשיך את דרכם לבדם בתחומים אחרים

    האני מאמין שלי הוא בהחלט ללמד אנשים שרוצים ללמוד מתוך בחירה ולא מתוך פחד ומשמעת שמחייבים נאמנות.

    והיום כאשר אני מוצא עצמי מגיע מדרומה עד צפונה של הארץ ובהדרכות שאני עושה גם מול גופים אחרים בחו'ל.

    אני מבין עד כמה החשיבות שבלתת הזדמנות לאחרים היא בהחלט גם לתת הזדמנות לעצמך, יתכן שלו הייתי נשאר להדריך באותם מכונים

    את אותם תלמידים, לעולם לא הייתי נחשף ומכיר את כל אלפי האנשים שזכיתי להדריך משנת 2008 ואילך.

     

    לכן טיבו האמיתי של המאסטר הוא בהחלט הידיעה שהוא חלק מהעולם ממש כשם שהעולם הוא חלק ממנו.

    פעם מישהו כתב פוסט בפייסבוק- "זה לא נינג'טסו- זה חיים"

    והכי מצחיק שמהשפט הקצרצר הזה יכל לחסוך לי את כל הכתוב לעיל.

    בין אם זה מדבר לאומן נינג'טסו או אומן קארטה או כל אומן שהוא , ברגע שהוא מבין שאלו הם חייו , היכולות שהוא מפתח ומעביר הלאה.

    הוא מבין שאיש אינו יכול לערער את זכותו הלגיטימית לנשום וליצור המשך של מעגל חיים.

     

    ישנם מעט מאוד אנשים שאני מעריץ ,

    חלקם יודעים על כך , חלקם לעולם לא ידעו זאת

    אבל היכולת של כל אדם לקום ולהמשיך אחרי שהוא נפל

    לא לוותר גם אם כל הסיכויים הם נגדו

    ובעיקר להוכיח שהתמדה ורצון אמיתי הם הבסיס לכל הצלחה.

    תכונות אלו תמיד יכבשו את ליבי ויקבלו את מירב תמיכתי.

     

    וכמו בכל פעם אני מודה לאלו מכם שטרחו לקרוא את המאמר, על סבלנותכם בקיראת הדברים.

    יום אחד כשתרצו באמת  , מילים אלו ועוד יוכלו להאיר את דרכיכם .

    ומאידך ..ישנם כאלו מכם שישארו לעד בחשיכה

© כל הזכויות שמורות לשאדו | בניית אתר רונין